כאשר זוג נמצא בהליכי גירושין, אחת השאלות הנפוצות שעולות היא – מי עוזב את הבית בגירושין? ולמעשה מי מבין בני הזוג מוותר על הבית המשותף? האם על הגבר לקחת את מטלטליו ולעזוב או שאולי האישה היא זו שצריכה לצאת? מדובר בסוגיה טעונה מאוד מבחינה רגשית, אך גם כזו שיש לה השלכות משפטיות ופרקטיות. מצאנו כמה תשובות לשאלה הזו במהלך עבודתנו בעריכת דין וננסה לתת את כל המידע והכלים להתמודד עם השאלה הזו.
מי עוזב את הבית בגירושין? האם זה חייב להיות הגבר?
קיימת סברה רווחת שבמקרה של פרידה וגירושין, על הגבר מוטלת החובה לעזוב את הבית המשותף ולהשאיר אותו בידי האישה והילדים. אולם מבחינה משפטית, אין שום הוראה או חוק המחייב זאת. למעשה, לשני בני הזוג יש זכויות שוות בדירת המגורים (אם היא אכן בבעלות משותפת) ואף אחד מהם לא יכול לכפות על השני לעזוב ללא הסכמה.
במרבית המקרים דווקא עזיבת הגבר את הבית עלולה לפגוע בסיכויים שלו בהמשך ההליך המשפטי. אם הוא עוזב מרצונו החופשי, זה עלול להתפרש ככניעה או כהודאה שלו שהאם מתאימה יותר להיות ההורה המשמורן, כלומר ההורה העיקרי לילדים. בנוסף, בתי המשפט נוטים לשמור על המצב הקיים כדי לא לערער את מרקם חיי הילדים. כך שאם האב עזב והאם נשארה עם הילדים, קיים סיכוי גבוה שהסדר זה יישמר גם בפסיקה. יש גם השפעות על חלוקת הרכוש והנכסים. אם הגבר עוזב את הבית, יהיה לו קשה יותר לטעון לזכויות בדירה וברכוש המשותף שנותר בשליטת האישה. לכן, ייעוץ בגירושין הוא חיוני לפני נקיטת צעדים דרסטיים כמו עזיבת הבית.
עם זאת, ישנם מצבים שבהם דווקא יציאת הגבר מהבית יכולה להיות צעד מומלץ. למשל כאשר מתקיימת אלימות פיזית או מילולית חמורה כלפיו או כלפי הילדים, עזיבת הבית יכולה למנוע הסלמה. כמו כן, כאשר לבני הזוג יש מערכת יחסים רעילה ועוינת מאוד, לעיתים הפרידה הפיזית דווקא תאפשר לצדדים להירגע ולנהל את הליך הגירושין בצורה הוגנת ומכבדת יותר. אולם יש לשקול צעד כזה בכובד ראש ולבצע אותו בצורה מסודרת ומתוכננת, תוך שמירה על הזכויות והאינטרסים של האב. לפני כל החלטה בעניין עזיבת הבית המשותף ופירוק הנישואין, היכנסו לפורטל משפחה ודין, קראו מידע נוסף והתייעצו איתנו.
משפחה ודין: "באופן כללי, אין לאף אחד מבני הזוג זכות לגרש את השני מהבית ללא הסכמה, אך זה כן אפשרי"
כאמור, שני בני הזוג בעלי זכויות שוות בדירה וברכוש המשותף. עם זאת, במקרים קיצוניים של אלימות או התעללות, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה שיורה לבן הזוג האלים לעזוב את הבית. בני זוג המעוניינים לכפות עזיבת הבית של בן הזוג השני, יכולים לעתור לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לצו הגנה או בבקשה לצו מניעה זמני שיורה על הוצאתו. אולם יש להוכיח טענות מבוססות של סכנה, אלימות או פגיעה בילדים. בית המשפט יבחן את הנסיבות הספציפיות ויקבל החלטה בהתאם לטובת כל בני המשפחה.
לצד זאת, ניתן גם לנהל משא ומתן על הסכם גירושין שיסדיר את פינוי הבית וחלוקת הרכוש, בהסכמה ובהבנה של שני הצדדים. הליך גישור יכול לסייע בגיבוש הסדר מוסכם שיענה על צרכי כל המעורבים. במצב של מבוי סתום, כאשר בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמות בנוגע למגורים ולעזיבת הבית, יהיה צורך בהכרעה שיפוטית. בית המשפט לענייני משפחה יצטרך להכריע בשאלה מי ימשיך להתגורר בדירה, בהתחשב בשיקולים כמו טובת הילדים, חלוקה הוגנת של הרכוש, יכולת כלכלית של כל צד ועוד.
חשוב לזכור שהחלטת השופט תהיה תלויה בעובדות ובנסיבות הספציפיות של כל מקרה. לכן חשוב להיערך בצורה נכונה להליך המשפטי, תוך הצגה מיטבית של הטיעונים והאינטרסים של כל צד. ליווי של עורך דין מנוסה יכול לשפר משמעותית את היכולת להשפיע על תוצאות ההליך. היכנסו לפורטל משפחה ודין כדי לקרוא עוד בנושא ולקבל ייצוג משפטי מקצועי.
השפעת עזיבת הבית על הסדרי הראייה וחלוקת הרכוש
אין תשובה חד משמעית לשאלה מי עוזב את הבית בגירושין, לכן ההחלטה מי מבני הזוג יישאר בבית והיכן יתגורר בן הזוג שעוזב, היא אישית. לא מדובר רק בעניין סמלי או רגשי אלא יש לכך השפעות משמעותיות על הסדרי הראייה של הילדים ועל אופן חלוקת הרכוש בהמשך. לכן חשוב להביא בחשבון את ההשלכות ארוכות הטווח של כל צעד. ברוב המקרים, בן הזוג הנותר לגור בבית המשפחתי עם הילדים, נמצא בעמדת יתרון בכל הנוגע למשמורת ולזמני השהות. זאת מכיוון שנוצרת מציאות חדשה שבה הוא ההורה העיקרי המתפקד. בנוסף, השליטה והחזקה בדירה מקנות לו גם יתרון בחלוקת הרכוש, שכן הנכס המשמעותי ביותר נותר ברשותו.
מנגד, בן הזוג שעזב את הבית נדרש להתחיל מחדש, למצוא דיור חלופי ולשלם שכר דירה או משכנתה כפולה. מצבו הכלכלי עלול להיפגע, וגם הקשר עם הילדים עשוי להיות מאתגר יותר. כדאי לתכנן את הצעדים בזהירות ולקבל ייעוץ משפטי בגירושין לגבי ההשלכות.
נקודה למחשבה
למרות כול האמור, חשוב להדגיש שעזיבה פיזית של הבית לא מבטלת את הבעלות ואת הזכויות הקנייניות בו. השאלה מי עוזב את הבית בגירושין לא מקבילה למי מוותר על הבית המשותף – גם אם אחד מבני הזוג עבר לגור במקום אחר, הוא עדיין שותף מלא בנכס וזכאי למחצית משוויו. יש לדרוש לעגן בהסכם או בפסיקה את חלוקת הבעלות ואת ההסדר הכלכלי הקשור בדירה. ניתן למשל להסכים על מכירת הבית וחלוקת התמורה, או לחלופין על העברת חלקו של בן הזוג העוזב לבן הזוג הנשאר, בתמורה לרכוש או לפיצוי אחר. העיקר הוא לא לוותר על הזכויות מראש, ולפעול בצורה שקולה להגנה על האינטרסים הכלכליים והמשפחתיים של כל אחד.
