יש המון יזמים חברתיים שיש להם חזון לשינוי משמעותי בחברה הישראלית, אנשים עם רעיונות מבריקים ותשוקה אמיתית לתיקון עולם. אבל, הדרך מרעיון מעורר השראה ועד להקמת עמותה פעילה ומשפיעה רצופה באתגרים בירוקרטיים וניהוליים. מה חשוב שתדעו על הקמת עמותה בישראל כדי שתוכלו להפיץ את האור שלכם הלאה? המשיכו לקרוא!
מהי עמותה ומתי כדאי להקים אחת?
הגדרת עמותה על פי החוק הישראלי
לפי חוק העמותות תש"ם-1980, עמותה היא התאגדות של שני אנשים או יותר שהם בגירים (מעל גיל 18) ולמטרה חוקית שלא מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריה. מילת המפתח היא "חלוקת רווחים", כי עמותה יכולה להרוויח, אבל עליה להשתמש ברווחים האלה לקידום מטרותיה, ולא לחלקם בין החברים. הגוף הממשלתי שמנהל ושמפקח על העמותות בישראל הוא רשם העמותות במשרד המשפטים, והוא אחראי על רישום עמותות חדשות, פיקוח שוטף על פעילותן והענקת אישורי ניהול תקין.
יתרונות הקמת עמותה
הקמת עמותה מעניקה מספר יתרונות משמעותיים שיכולים לסייע למימוש מטרות חברתיות שהם:
- מעמד משפטי רשמי: עמותה היא ישות משפטית נפרדת מחבריה, דבר שמאפשר לה להחזיק נכסים, לחתום על חוזים ולקיים פעילות מתמשכת בלי תלות באנשים ספציפיים.
- אפשרות לגיוס משאבים: עמותות יכולות לקבל תמיכות ממשלתיות, תרומות מקרנות וכספים מחברות עסקיות שתורמות לקהילה. חשוב לדעת על גיוס כספים לעמותות וטכניקות יעילות למימון פרויקטים חברתיים, ובפרט, עמותות שמקבלות אישור לפי סעיף 46א לפקודת מס הכנסה שיכולות להציע לתורמיהן זיכוי מס.
- מיסוי מופחת: עמותות נהנות מפטור ממס על הכנסותיהן, כל עוד הן משמשות למימוש מטרותיהן הציבוריות.
- אמינות ציבורית: המעמד הרשמי מקנה לעמותה אמינות בעיני הציבור, שותפים פוטנציאליים ורשויות, דבר שמקל על יצירת שיתופי פעולה.
חסרונות ושיקולים שיש להביא בחשבון
לצד היתרונות, חשוב לשקול גם את האתגרים הכרוכים בהקמת עמותה, והם:
- בירוקרטיה ורגולציה: עמותות כפופות לפיקוח מתמיד של רשם העמותות, מס הכנסה וגופי רגולציה נוספים. הדבר מחייב הגשת דוחות שנתיים, ניהול פרוטוקולים של ישיבות וקיום נהלי עבודה מסודרים.
- עלויות תפעול: על אף שעמותות פטורות מחלק מהמיסים, יש להן הוצאות תפעול משמעותיות כמו אגרות שנתיות, שכר לרואה חשבון ועלויות ניהול שוטפות.
- הגבלות על פעילות: עמותה מוגבלת למטרות שהוגדרו בתקנון שלה, והיא לא יכולה לעסוק בפעילות מסחרית שלא קשורה ישירות למטרותיה.
- תקופת המתנה לאישורים: עמותה חדשה נדרשת לפעול לפחות שנתיים כדי לקבל אישור ניהול תקין, ולפעמים זמן רב יותר כדי לקבל הכרה לפי סעיף 46א. בתקופה הזו, היכולת שלהם לגייס משאבים מוגבלת.
לפעמים, צורות התארגנות אחרות כמו חברה לתועלת הציבור (חל"צ), פעילות תחת ארגון קיים או התארגנות לא פורמלית, עשויות להתאים יותר ליוזמות מסוימות. כיום, קיימות התארגנויות קהילתיות מצוינות שמעדיפות להישאר גמישות ובלי המחויבויות הרגולטוריות של עמותה רשומה.
תנאי סף ודרישות בסיסיות להקמת עמותה
מספר המייסדים הנדרש
מבחינה טכנית, החוק מאפשר הקמת עמותה עם שני מייסדים בלבד. אבל, מהניסיון הרב בתחום, המספר הזה לא מספיק בפועל. רשות המיסים דורשת מינימום של שבעה חברים בעמותה כדי להכיר בה כמוסד ציבורי שזכאי לפטור ממס. בנוסף לכך, כשמתחילים עם רק שני מייסדים, נוצרת בעיה מבנית, כי העמותה זקוקה לוועד מנהל (לפחות שני חברים) ולוועדת ביקורת (לפחות חבר אחד). במקרה כזה, אותם שני אנשים יהיו גם המייסדים, גם חברי הוועד וגם ועדת הביקורת שזהו מצב לא תקין מבחינת הפרדת סמכויות. לכן, ההמלצה היא להתחיל עם לפחות שבעה מייסדים שניתן לחלק אותם באופן הבא: 3 עד 5 חברים בוועד המנהל, 2 או 3 חברים בוועדת ביקורת והשאר חברי עמותה מן המניין.
גיל ואזרחות המייסדים
החוק דורש שכל המייסדים יהיו בגירים (מעל גיל 18), ואין דרישה שהמייסדים יהיו אזרחי ישראל, אבל בפועל, רישום תושב זר כמייסד מסבך מאוד את הליך הרישום בגלל דרישות אימות זהות מורכבות. חשוב להדגיש שאם אתם מעוניינים ברישום תושב זר כמייסד, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום, כי הדבר אפשרי, אבל דורש הליך מורכב יותר של אימות מסמכים.
דרישות כלליות נוספות
מעבר למספר המייסדים, הינה כמה דרישות בסיסיות נוספות:
- היעדר הרשעות פליליות רלוונטיות: המייסדים נדרשים להצהיר שלא הורשעו בעבירות עם קלון או בעבירות שקשורות לניהול תאגיד.
- מטרות חוקיות: מטרות העמותה חייבות להיות חוקיות ולא לנגוד את ערכי המדינה.
- היעדר ניגוד עניינים: יש להקפיד על הפרדה בין האינטרסים האישיים של המייסדים לבין מטרות העמותה. למשל, חברי ועד מנהל לא יכולים לקבל שכר מהעמותה.
- יכולת לעמוד בדרישות הרגולטוריות: המייסדים צריכים להיות מסוגלים לעמוד בדרישות הדיווח והרגולציה השוטפות, כמו הגשת דוחות שנתיים וניהול פרוטוקולים.
נשמע מורכב? עם הכנה מתאימה וליווי מקצועי, אתם תוכלו לעבור את התהליך בהצלחה ולהתמקד במה שבאמת חשוב, המטרות החברתיות שלשמן הקמתם את העמותה.
שלבים מקדימים לפני הרישום
קביעת מטרות העמותה
הגדרת מטרות העמותה היא אחד השלבים החשובים ביותר בתהליך ההקמה, כי המטרות שתגדירו ישפיעו על כל היבט בפעילות העמותה, החל מהאפשרות לגייס כספים וכלה בפעילויות היומיומיות שתוכלו לקיים. יש לאזן בין שני קצוות, מצד אחד, מטרות רחבות מדי עלולות להיראות עמומות ולא ממוקדות. מצד שני, מטרות צרות מדי עלולות להגביל את פעילות העמותה בעתיד. לדוגמה, אם מגדירים את העמותה ככזו שעוסקת בחינוך לגיל הרך בלבד, וכעבור שנתיים רוצים להרחיב לגילאי יסודי, נאלצים לעבור הליך שינוי מטרות מורכב, ולכן כדאי להגדיר מראש 'חינוך לילדים' בצורה רחבה יותר. מומלץ גם לנסח 3 עד 5 מטרות מרכזיות שמשקפות את החזון העיקרי של העמותה, אבל שמשאירות מרחב לצמיחה והתפתחות. למשל, במקום "סיוע לניצולי שואה במרכז הארץ", אפשר לנסח "סיוע לניצולי שואה ולקשישים נזקקים".
בחירת שם לעמותה
בחירת שם לעמותה היא לא רק עניין טכני, אלא החלטה אסטרטגית, כי השם הוא הרושם הראשוני שיוצרת העמותה, והוא ילווה אתכם לאורך כל הדרך. רשם העמותות דורש להציע שלושה שמות בסדר עדיפויות, למקרה ששם אחד או יותר לא יאושר. הינה כמה סיבות נפוצות לאי אישור של השם:
- דמיון לשם של עמותה קיימת
- שם שעלול להטעות את הציבור
- שם עם מילים פוגעניות או שנויות במחלוקת
- שם שלא משקף את מטרות העמותה
איך לבחור שם לעמותה? הינה טיפים לבחירת שם אפקטיבי:
- שם קצר וקליט: שם ארוך מדי יהיה קשה לזכירה ולשימוש בתקשורת ובפרסומים.
- שם שמשקף את המטרות: השם צריך לרמז על תחום הפעילות של העמותה.
- בדיקת זמינות: מומלץ לבדוק באתר גיידסטאר או באתר רשם העמותות אם קיימת כבר עמותה בשם דומה.
- התאמה לדיגיטל: בדקו אם דומיין אינטרנט עם שם העמותה פנוי, וכן זמינות השם ברשתות חברתיות.
גיוס חברי הוועד המנהל הראשון
מרגע הקמת העמותה, המייסדים הם הוועד המנהל הראשון, אלא אם כן נקבע אחרת. בחירת האנשים הנכונים לוועד המנהל היא קריטית להצלחת העמותה, כי הוועד המנהל הוא הגוף שמנהל את העמותה בפועל ומחליט החלטות אסטרטגיות. חשוב לבחור אנשים שלא רק מזדהים עם מטרות העמותה, אלא שגם מביאים איתם ניסיון, קשרים ומומחיות רלוונטית. כדאי לחפש אנשים עם רקע בתחומים הבאים:
- ניהול פיננסי: אדם עם ידע בכספים ובתקציבים.
- ידע בתחום הפעילות: אנשי מקצוע מתחום העיסוק של העמותה.
- קשרים בקהילה: אנשים בעלי קשרים שיכולים לסייע בגיוס משאבים ויצירת שיתופי פעולה.
- ניסיון בניהול: אנשים עם ניסיון בניהול ארגונים או פרויקטים.
זכרו שחברי ועד מנהל לא יכולים לקבל שכר מהעמותה, ולכן אם אתם מתכוונים לעבוד בעמותה בשכר, אתם לא יכולים לשמש כחברי ועד מנהל באותו זמן.
תקנון העמותה: הבסיס המשפטי
מהו תקנון עמותה?
תקנון העמותה הוא המסמך המשפטי המרכזי שמגדיר את כללי ההתנהלות של העמותה. הוא כמו "חוקה פנימית" שמסדירה את היחסים בין חברי העמותה, אופן החלטת ההחלטות וזכויות וחובות החברים. הינה כמה נושאים שהתקנון מסדיר:
- מטרות העמותה: מה העמותה מבקשת להשיג.
- חברות בעמותה: מי יכול להצטרף כחבר, איך מצטרפים ואיך מסיימים חברות.
- מוסדות העמותה: הגדרת מבנה הוועד המנהל, ועדת הביקורת והאסיפה הכללית.
- החלטת החלטות: איך מחליטים החלטות בעמותה וכמה רוב נדרש בהצבעות.
- ניהול כספי: כללים לניהול הכספים של העמותה.
- פירוק העמותה: מה קורה עם נכסי העמותה במקרה של פירוק.
תקנון מצוי מול תקנון מותאם אישית
כשמקימים עמותה, עומדות בפניכם שלוש אפשרויות לגבי התקנון, והן:
- תקנון מצוי: זהו תקנון סטנדרטי שנקבע בחוק העמותות. היתרון המרכזי הוא פשטות ומהירות האישור (עד 8 ימי עבודה), והחיסרון הוא חוסר גמישות והתאמה לצרכים הספציפיים של העמותה.
- תקנון מצוי עם שינויים: ניתן לאמץ את התקנון המצוי עם שינויים מינימליים, בעיקר בסעיפים 18 ו-21 שעוסקים במורשי חתימה ופירוק העמותה. זוהי דרך לשמור על מהירות האישור תוך התאמה מסוימת לצרכים ייחודיים.
- תקנון מותאם אישית: תקנון שנכתב במיוחד בשביל העמותה. היתרון הוא התאמה מלאה לצורכי העמותה, והחיסרון הוא זמן אישור ארוך יותר (עד 21 ימי עבודה) והצורך בידע משפטי לניסוח התקנון.
רוב העמותות החדשות בוחרות באפשרות השנייה, תקנון מצוי עם שינויים, כי זוהי דרך טובה לאזן בין מהירות לבין התאמה לצרכים הייחודיים.
רכיבי התקנון החובה
בין אם תבחרו בתקנון מצוי או בתקנון מותאם אישית, הינה מספר רכיבים שחייבים להיות בכל תקנון עמותה:
- שם העמותה ומענה: השם הרשמי וכתובת המשרד הרשום.
- מטרות העמותה: רשימת המטרות הציבוריות שלשמן הוקמה העמותה.
- תנאי קבלה וסיום חברות: איך אדם יכול להתקבל כחבר ואיך ניתן להפסיק חברות.
- זכויות וחובות החברים: מה מותר ומה אסור לחברי העמותה.
- מוסדות העמותה: הגדרת האסיפה הכללית, הוועד המנהל וועדת הביקורת.
- ייעוד נכסים בפירוק: לאן יועברו נכסי העמותה אם תפורק.
אם אתם מעוניינים בהכרה כמוסד ציבורי לפי סעיף 46א לפקודת מס הכנסה, עליכם לכלול בתקנון שני סעיפים נוספים שהם:
- "נכסי העמותה והכנסותיה משמשים אך ורק למטרותיה וחלוקת רווחים או טובת הנאה בכל צורה שהיא, בין חבריה, אסורה."
- "פורקה העמותה, ולאחר שנפרעו חובותיה במלואם, נשארו נכסים, יועברו אלה לידי מוסד ציבורי אחר, בעל מטרות דומות כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, ולא יחולקו בין חבריה."
מוסדות העמותה: אסיפה כללית, ועד מנהל וועדת ביקורת
כל עמותה חייבת לקיים שלושה מוסדות בסיסיים, והם:
- האסיפה הכללית: הגוף העליון של העמותה שמורכב מכל חברי העמותה. האסיפה הכללית מתכנסת לפחות פעם בשנה ואחראית על החלטות אסטרטגיות כמו בחירת הוועד המנהל, שינוי תקנון ואישור דוחות שנתיים.
- הוועד המנהל: הגוף המנהל של העמותה שאחראי על הפעילות השוטפת. הוועד נבחר באסיפה הכללית וחבריו פועלים בהתנדבות (הם לא יכולים לקבל שכר מהעמותה).
- ועדת ביקורת או גוף מבקר: גוף הפיקוח של העמותה שאחראי על בדיקת התנהלות העמותה והוועד המנהל. ועדת הביקורת נבחרת באסיפה הכללית ומדווחת לה.
חשוב להדגיש את ההפרדה המוחלטת בין הוועד המנהל לוועדת הביקורת. אדם לא יכול להיות חבר בשני הגופים במקביל, ואסור שיהיו קשרי משפחה או כפיפות בין חברי שני הגופים.
תהליך רישום העמותה ברשם העמותות
המסמכים שנדרשים לרישום
כדי להתחיל בהקמת עמותה חדשה יש להגיש בקשה מקוונת לרישום העמותה החדשה. לצורך כך, תצטרכו להכין את המסמכים הבאים מראש:
- טופס בקשה לרישום עמותה: הטופס הרשמי עם פרטי העמותה, שמות המייסדים ומטרות העמותה.
- תצהיר חתום של המייסדים: מסמך שבו המייסדים מצהירים על נכונותם לייסד את העמותה ועל היעדר הרשעות פליליות רלוונטיות. התצהיר חייב להיות חתום בפני עורך דין.
- תקנון העמותה: התקנון המצוי או תקנון מותאם אישית, כפי שבחרתם.
- אישור תשלום אגרת רישום: קבלה על תשלום אגרת הרישום (937 שקלים נכון ל-2025).
- פרוטוקול אסיפת מייסדים: אם בחרתם למנות ועד מנהל או ועדת ביקורת שונים מהמייסדים, יש לצרף פרוטוקול שמאשר זאת.
כל המסמכים צריכים להיות מוגשים בפורמט דיגיטלי דרך האתר של רשות התאגידים.
מילוי הבקשה והגשתה
הגשת הבקשה מתבצעת דרך אתר רשות התאגידים (תאגידים ברשת), ובתהליך יש מספר שלבים שהם:
- יצירת חשבון: אם אין לכם חשבון באתר רשות התאגידים, תצטרכו ליצור אחד.
- בחירת סוג התאגיד: יש לבחור באפשרות "עמותה".
- מילוי פרטי העמותה: עם הצעת שלושה שמות אפשריים בסדר עדיפות יורד, כתובת העמותה ופרטי קשר.
- הגדרת מטרות: פירוט מטרות העמותה באופן ברור וממוקד.
- בחירת תקנון: בחירה בין התקנון המצוי, תקנון מצוי עם שינויים או תקנון מותאם אישית.
- מילוי פרטי המייסדים: הזנת פרטים אישיים של כל המייסדים, כמו שם, מספר זהות, כתובת ופרטי קשר.
- העלאת מסמכים: צירוף כל המסמכים הנדרשים בפורמט PDF.
- תשלום האגרה: תשלום אגרת הרישום באמצעות כרטיס אשראי או העברה בנקאית.
לאחר הגשת הבקשה, תקבלו אישור על קבלת הבקשה עם מספר מעקב. שמרו על המספר הזה, כי אתם תזדקקו לו לבדיקת סטטוס הבקשה.
זמני האישור וטיפול בבקשה
זמני הטיפול בבקשה תלויים בסוג התקנון שבחרתם. הינה הזמנים השונים:
- תקנון מצוי: עד 8 ימי עבודה מיום הגשת בקשה מלאה.
- תקנון מצוי עם שינויים או תקנון מותאם אישית: עד 21 ימי עבודה מיום הגשת בקשה מלאה.
חשוב לציין שמדובר בימי עבודה, ולא בימים קלנדריים, ובתקופות עמוסות, כמו לפני סוף שנת הכספים, הזמנים עלולים להיות ארוכים יותר. במהלך תקופת הבדיקה, רשם העמותות עלול לבקש השלמות או הבהרות, ובמקרה כזה, השעון נעצר עד שתגישו את המידע הנדרש.
קבלת אישור הרישום
אם הבקשה אושרה, תקבלו אישור רישום רשמי עם מספר העמותה הרשמי ותעודת התאגדות. מהרגע שבו יתקבל אישור הרישום, העמותה רשומה רשמית ויכולה להתחיל לפעול. במקרה של דחיית הבקשה, תקבלו הסבר על הסיבות לדחייה ותוכלו להגיש ערעור או לתקן את הבעיות ולהגיש בקשה חדשה.
שלבים לאחר הרישום
פתיחת חשבון בנק
אחד הצעדים הראשונים לאחר קבלת אישור הרישום הוא פתיחת חשבון בנק על שם העמותה, כי חשבון נפרד הוא דרישה חוקית בגלל האיסור לערבב כספי העמותה עם כספים אישיים של חברי הוועד. לפתיחת חשבון בנק תזדקקו למסמכים הבאים:
- תעודת התאגדות של העמותה
- תקנון מאושר
- פרוטוקול אסיפה שמאשר את פתיחת החשבון ומורשי החתימה
- תעודות זהות של מורשי החתימה
- טופס פרטי הבקרה של בעלי מניות (על אף שמדובר בעמותה)
מומלץ לפנות למספר בנקים ולהשוות בין התנאים המוצעים לעמותות, כי חלק מהבנקים מציעים חבילות מיוחדות לארגוני מגזר שלישי עם עמלות מופחתות.
רישום במס הכנסה
כל עמותה חייבת להירשם במס הכנסה כמעסיק, גם אם אין לה עובדים בשלב הראשוני. הרישום מבוצע באמצעות טופס 101 במשרד מס הכנסה, ובשלב הזה תוכלו גם להגיש בקשה לאישור לפי סעיף 46א, כי המעמד שמאפשר לתורמים לקבל זיכוי מס על תרומות לעמותה. אבל, לקבלת האישור הזה יש להמתין שנתיים של פעילות תקינה.
רישום לביטוח לאומי
עמותה שמעסיקה עובדים חייבת ברישום במוסד לביטוח לאומי כמעסיק. גם במקרים שבהם אין עובדים בשכר בתקופת ההקמה הראשונית, מומלץ להשלים את תהליך הרישום מראש למקרה שבעתיד תידרשו לקלוט עובדים לשורותיכם. השלמת הרישום מבעוד מועד תחסוך לכם זמן וטרחה בהמשך הדרך, והיא תאפשר קליטת עובדים מהירה וחלקה כשיעלה הצורך.
הקמת מערכות ניהול
עמותה מחויבת לנהל רישום מסודר של פעילותה. כך תעשו זאת:
- רישום חברים: מאגר מעודכן של כל חברי העמותה עם פרטי קשר.
- ניהול פרוטוקולים: תיעוד של כל ישיבות הוועד המנהל, ועדת הביקורת והאסיפות הכלליות.
- ניהול כספי: מעקב אחר הכנסות והוצאות והנהלת חשבונות בסיסית.
- תיק עמותה: שמירת כל המסמכים הרשמיים של העמותה במקום מסודר ונגיש.
עמותות רבות מקימות את המערכות האלה בצורה דיגיטלית כבר מההתחלה, דבר שחוסך זמן רב בהמשך.
לסיכום
הקמת עמותה בישראל היא תהליך מאתגר שמשלב חזון חברתי עם דרישות בירוקרטיות. מהגדרת מטרות ברורות וגיוס שבעה מייסדים לפחות, דרך ניסוח תקנון מתאים וכינון מוסדות העמותה ועד לרישום רשמי והקמת מערכות ניהול, כל שלב מחייב תשומת לב לפרטים. התהליך עשוי להיראות מורכב בהתחלה, אבל עם תכנון נכון וליווי מקצועי, תוכלו להתמקד במה שחשוב באמת שהוא הגשמת החזון החברתי שלכם והפצת האור בחברה הישראלית.
